ע"א 8061/95

תקציר

במקרה הנדון, המערער, שנפגע בעת העמסת מטען על משאית באמצעות מנוף המונע על ידי מנוע המשאית, תבע פיצויים, בטענה כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תחילה פסק בית משפט השלום לטובת המערער, והחיל את החזקה כי אירוע שנגרם כתוצאה מניצול כוחו המכני של רכב נחשב לתאונת דרכים. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בקובעו כי מאחר שהטעינה לא נחשבה כ"שימוש" ברכב מנועי לפי החוק המתוקן, האירוע אינו נחשב לתאונת דרכים. על דחייה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בקובעו כי המצב נופל תחת החזקה החזקה של "ניצול כוחו המכני של הרכב", ובכך הכשיר אותו כתאונת דרכים למרות שההעמסה אינה מסווגת כ"שימוש" בהגדרה הבסיסית. בית המשפט הדגיש כי תיקון מס' 8 כולל בתוכו מקרים שמחוץ להגדרה הבסיסית, ובכך מאפשר להחיל את המבחן הייעודי בתנאים מסוימים, כגון כאשר כלי רכב משרתים מטרות כפולות. החזקה נועדה להרחיב את תחולת החוק על תאונות שבהן מעורב כוח מכני של כלי רכב המשמש למטרות שאינן תחבורתיות. כתוצאה מכך, החזיר בית המשפט העליון את פסק דינו המקורי של בית משפט השלום, שהכיר באירוע כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, ובכך זיכה את המערער בפיצויים. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי לצורך הערכת סכום הפיצוי, והמשיבים חויבו בהוצאות המשפט של המערער.