ת"א 31299-02-21

תקציר

המבקשת ביקשה להאריך את המועד האחרון להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה. המבקש לא הגיש את הבקשה בתוך פרק הזמן שנקבע ולכן היה עליו להוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכה. המבקשת טענה כי היא משתייכת לקבוצה מוחלשת וזקוקה לזמן כדי להסדיר את הייצוג. עם זאת, בית המשפט מצא כי היא לא פעלה בשקידה מספקת. המבקשת לא ציינה תאריכים מרכזיים ולא סיפקה מסמכים תומכים, וטענותיה היו עמומות וחסרות בהירות. יתר על כן, הראיות הצביעו על כך שהיא ידעה על פסק הדין מוקדם יותר ממה שטענה. עוד קבע בית המשפט כי האזהרה על פסק הדין הוגשה כדין. לפיכך, חל שיהוי משמעותי של כשנה וחצי בהגשת הבקשה. באשר לסיכויי עניינו של המבקש, ציין בית המשפט כי מרבית פסק הדין נענה ואף התקבל על ידי המבקש. עוד מצא בית המשפט כי סיכויי ההצלחה לגופו של עניין קלושים, שכן טענות המבקש לא נתמכו בראיות ראויות, והראיות הקיימות, לרבות חוות דעת מומחים, נטו לתמוך בעמדת המשיב. לסיכום, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד מאחר שהמבקש לא הוכיח טעמים מיוחדים לעיכוב. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, כולל מע"מ, בתוך 60 יום.