ב"ל 73271-01-19

תקציר

התובע, שעבד שנים רבות בעבודות עפר ובבניין, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בליקויים שנגרמו לו כתוצאה מעבודתו. המכון דחה את טענתו, מה שגרם לו להביא את המקרה לבית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו ביחס לתיאוריית המיקרוטראומה, שכן לא מצא הוכחה לפעולות חוזרות ונשנות שגרמו לליקויים, וכן דחה את תיאוריית מחלת המקצוע, שכן לא מצא קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין עבודתו. התובע ערער, תוך הצגת ראיות חדשות, מה שהוביל את בית הדין הארצי להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבדיקה נוספת. בית המשפט המחוזי שמע עדויות חדשות והעביר את התיק למומחה רפואי. המומחה סבר כי תסמונת התעלה הקרפלית של התובע אינה קשורה סיבתית לעבודתו, בהתחשב בכך שהיא הופיעה שנים לאחר שעזב את עבודתו, וכי לתובע היו גורמי סיכון אישיים. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה סבירה ועקבית, ולפיכך דחה את טענת התובע הן לגבי מיקרוטראומה והן לגבי מחלת מקצוע. בית המשפט דחה גם את בקשת התובעת לדחות את חוות דעתו של המומחה ולמנות חוות דעת חדשה, שכן לא מצא פגמים בחוות הדעת הנוכחית של המומחה. לפיכך, התביעה נדחתה, ללא צו הוצאות, ואפשרה להגיש ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום.