רע"א 4312/10

תקציר

השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות שהציג המבקש בדבר שכר הטרחה הכרוך בתביעתם נגד המשיבים. התביעה, המבקשת לאכוף צו לתשלום של 3.1 מיליון ליש"ט, היא במפורש לפיצוי כספי. טיבה של התביעה, על אף היותה מסומנת כצו אכיפה, מתמקד בהבטחת התחייבות כספית מהמשיבים. ההנמקה העומדת מאחורי מסקנה זו שאובה מעצם ניסוח סעיפי התביעה, המציינים במפורש מהו הסעד הכספי המבוקש. יתר על כן, התביעה, אם תתקבל, תייתר את הצורך בהליכים נוספים לקבלת פיצוי כספי. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על כך שהמטרה העיקרית היא להבטיח הקלה כספית. משכך, האגרה הנדרשת לצורך הגשת תביעה זו אינה מפרה את תקנה 3(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הפוטרת הליכים בגין צווי אכיפה מאגרות משום שלא קל לכמת את ערכם. תחת זאת, מקרה זה נופל בבירור בגדר החריג הקבוע בתקנה, בהיותה תביעה לסעד כספי הנובע מצו כזה. לאור ממצאים אלה, החליטה השופטת לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש כלל לתגובת המשיבים. פסק דין זה הינו סופי, וניתן לגופו של עניין.