ע"א 5218/16

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את כל המסמכים שהוגשו בקשר לערעור, לרבות הודעת הערעור עצמה וסיכומי הצדדים, וכן הקשיב לטענות שהוצגו בדיון. הערעור נדחה מאחר שבית המשפט סבור כי אין הוא בין המקרים החריגים המצדיקים חריגה מהכלל של אי התערבות בממצאי בית המשפט של ערכאה ראשונה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהוא מפורט ומנומק היטב, נותן מענה מספק לטענות המערער. היא בוחנת ביסודיות את כל הסוגיות שבמחלוקת, עורכת ניתוח מעמיק של העדויות והראיות שהוצגו, ומסיקה מסקנות מתאימות על סמך ניתוח זה והוראות הדין הרלוונטיות. בית המשפט המחוזי אף העדיף כראוי את חוות דעת המומחה שהוגשה מטעם המשיבים על פני זו של המערערת, ומצא כי הראשונה אמינה, עקבית וקוהרנטית יותר. באשר לערעור שכנגד, בית המשפט מקבל חלקית את הטענות שהוצגו. בעוד שהטלת האחריות על המערערים שכנגד מוצדקת, בית המשפט מוצא כי סכום הפיצוי שנפסק למערערת – בהתבסס על העלות המשוערת של תיקון הלגונה – מופרז. הסכום של 10 מיליון שקל אינו מעוגן דיו בחומר הראיות שהוצג, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע במקום זאת את העלות המתקנת בסך 4 מיליון שקל. משכך, יפצו המערערים שכנגד את המערערת בסך 600,000 ₪, בצירוף 100,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין. כל צד אחראי לשאת בהוצאות הנוספות שלו.