ת"פ 60352-03-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונש שיש להטיל על הנאשם בגין האישומים של תקיפה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש בזדון. בית המשפט מכיר בחומרת הפשעים, ומדגיש את הצורך למגר את השימוש באלימות כאמצעי לפתרון בעיות. גם פסקי דין קודמים במקרים דומים הדגישו את חומרת המעשים ואת הצורך בענישה מחמירה. בעבירות ספציפיות אלה, העונש המרבי הקבוע בחוק הוא שש שנים על תקיפה ושלוש שנים על נזק לרכוש. השופט סוקר מספר מקרים קודמים ואת העונשים שניתנו לעבריינים כדי לקבוע עונש הולם לנאשם. מקרים אלה מסייעים לקבוע מגוון של עונשים אפשריים, שבמקרה זה נעים בין עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. השופט בוחן את נסיבות העבירה, לרבות התכנון שקדם לה, הפגיעה בפועל שנגרמה והנזק לרכוש. גורמים חיצוניים, כגון טענות הנאשם בדבר התגרות מצד הקורבן, אינם נלקחים בחשבון שכן הם אינם חלק מכתב האישום הרשמי. השופט בוחן גם גורמים שאינם קשורים לעבירה, כגון הודאת הנאשם, לקיחת האחריות על מעשיו, נסיבותיו המשפחתיות והיעדר עבר פלילי משמעותי. כמו כן נלקחת בחשבון הערכת שירות המבחן את הקושי של הנאשם לקחת אחריות מלאה. בשקלול גורמים אלה, השופט מגיע למסקנה כי מאסר על תנאי לבדו לא יספיק. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהיעדר עבר פלילי רלוונטי, סבורה השופטת כי יש להציב את העונש בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים. העונש שנקבע מורכב מעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי כספי לקורבן. תקופת עבודות השירות נקבעה לשמונה חודשים, אותם ניתן להמיר במאסר בפועל אם הנאשם לא יעמוד בדרישות. בנוסף, יוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות שתבוצע בתוך שלוש שנים, וארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות או היזק לרכוש בזדון באותה תקופה. הפיצוי הכספי לנפגע עומד על 10,000 שקלים, שישולמו בתשלומים. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.