ת"א 3158-04-19

תקציר

האירוע המדובר התרחש כאשר שוטרים הגיבו לאזעקת פריצה במפעל של התובע. התובע, בעל המפעל, סירב להזדהות בפני השוטרים, מה שהוביל למעצרו ולמעצרו. במהלך המעצר נפגע התובע פיזית, והוא תבע את המשטרה על נזקים, בטענה למעצר שלא כדין ושימוש מופרז בכוח. השופט חילק את האירוע לשני חלקים: האירועים שקדמו למעצר והאירועים שלאחריו. נמצא כי החלק הראשון היה באחריותו של התובע, שכן הוא נמנע מלהזדהות, וזו חובתו החוקית. החלק השני, לעומת זאת, היה באחריות המשטרה, שכן היא הייתה צריכה להבטיח את ביטחונו של התובע לאחר שנעצר ונאזק. השופט הגיע למסקנה כי למשטרה היה חשד סביר לעכב ולעצור את התובע. לפיכך, טענת ההגנה הגנה עליהם מפני הטענה לתקיפה במהלך המעצר. יחד עם זאת, המשטרה התרשלה בשמירה על התובע בחלקו השני של האירוע, ובפרט בעת שליוו אותו לתחנת המשטרה, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק גופני. באשר לסוגיית הנזק, קיבלה השופטת את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אשר קבע כי לתובע נקבעה נכות בשיעור של 5% בשל הפרעת הסתגלות שנגרמה כתוצאה מהאירוע. עם זאת, השופטת לא מצאה כל ראיה לכך שנכות זו פגעה בכושר ההשתכרות של התובע. לפיכך, התובעת לא הייתה זכאית לפיצוי בגין אובדן השתכרות. בגין נזקי הכאב והסבל פסקה השופטת לתובע 20,000 ₪, בהתחשב בתרומתו לחלקו הראשון של האירוע. סכום זה כלל גם את האכזבה והנכות הנפשית שהותיר האירוע. בנוסף, דחה השופט את טענת התובע בעניין נזקי שיניים, שכן לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. לסיכום, חויבה הנתבעת (המשטרה) לשלם לתובע 20,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23% והוצאות משפט. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שהוא יצבור ריבית והפרשי הצמדה לפי החוק. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 1.5.2023.