ת"א 32860-10-17

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע בתביעה כספית שהגיש תובע, איש עסקים בתחום הנדל"ן. התביעה נבעה מהסכם הלוואה בין התובעת לבין שתי נתבעות – חברות שלוו מהתובעת כספים לבניית בניין מגורים. על פי הסכם ההלוואה, ההלוואה הייתה אמורה להיות מוחזרת בתוך עשרה חודשים בין אם באמצעות מכירת הדירה לצד שלישי ובין אם באמצעות העברת הזכויות בדירה לתובע. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את החוזה בכך שלא עמדו בפירעון ההלוואה, מנעו כניסת אנשי מקצוע לסיום העבודה על הדירה וגרמו לעיכוב בהעברת הזכויות בדירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מדובר בהסכם הלוואה ולא בהסכם מכר, וכי שני הצדדים חולקים באחריות לעיכוב. לפיכך, בקשת התובע לסעד כספי, לרבות דמי שכירות, פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן רווחים, נדחתה מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.