פש"ר 4986-03-18

תקציר

השופט קבע כי הבקשה להגדלת תגמול הנושים בהליך פשיטת רגל נדחית, שכן אין לה הצדקה. עקרון השוויון בין הנושים בדיני חדלות פירעון קובע כי חריגה מהכלל הבסיסי של חלוקה שווה של קרן פשיטת הרגל טעונה הצדקה מיוחדת. אמנם לא היה למבקשים אישור מוקדם של בית המשפט לתגמול מיוחד, אך השיהוי המשמעותי בהגשת בקשתם – שמונה עשר חודשים לאחר אישור תכנית הפירעון – הוא סיבה מספקת לדחותה. לגופו של עניין, השופט ציין כי פתיחת הליכי פשיטת רגל לבדה אינה מצדיקה תגמול לנושה, שכן היא משרתת בעיקר את הנושה היוזם. גם התנגדות לתוכנית הפירעון של הנאמן אינה פעולה חריגה, אלא התנהגות נושה סטנדרטית. המבקשים גם לא סייעו במימון חקירת נכסי החייב, ואף לא תרמו מעשיהם תרומה משמעותית לקרן פשיטת הרגל. זאת ועוד, שיעור השכחה הגבוה של המבקשים ביחס לנושים אחרים מצביע על עניין טבעי בהליך, ולכן צפויה השתתפותם הפעילה. מטעמים אלה החליט השופט לבטל את הצו הקודם המעכב את חלוקת הדיבידנד ודחה את הבקשה להגדלת התגמול.