ת"פ 4166/09

תקציר

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בסעיפים שונים של תקיפה וגניבה במסגרת הסדר טיעון. התקיפות התרחשו בשני מועדים שונים; הראשון עסק בקטין שהנאשם היכה אותו באגרופים וגנב את הטלפון הנייד שלו, ובשני מדובר בסוהר אותו דחף הנאשם ואיים עליו יחד עם סוהרים נוספים בעת שישב בכלא אופק. לנאשם עבר של שימוש בסמים ונסיבות משפחתיות קשות, עם אב מכור לסמים שבילה את רוב חייו בכלא, ואמא שהתקשתה לייצב אותו. בעקבות התקיפה נעצר הנאשם למשך תשעה חודשים והשתתף בתוכנית גמילה למשתמשים בסמים שהניבה תוצאות מבטיחות. התביעה טענה לעונש מאסר ממושך בשל חומרת העבירות ועברו של הנאשם, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר, תוך ציון חינוכו הקשה של הנאשם, פיכחונו ושיתוף הפעולה שלו בתהליך השיקום. השופט, בהתחשב בנסיבות ובשיקום המוצלח, החליט שלא לכלוא את הנאשם ובמקום זאת האריך את עונשי המאסר המותנים מתיקים קודמים, והטיל קנס של 5,000 שקל וצו לפיצוי הקורבן. השופט הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה, אך הכיר בשינויים החיוביים בחייו של הנאשם, שבסופו של דבר נועדו לעודד את המשך שיקומו. הנאשם הוזהר כי עונשי המאסר המותנים יופעלו אם יפגע שוב. השופט לקח בחשבון גם את תקופת המאסר ואת הקשיים שחווה הנאשם במהלך מעצרו ושיקומו, וקבע כי מדובר ב"עונש בלתי כתוב".