ע"א 689/69

תקציר

הערעור במקרה זה נסוב סביב תביעה בגין הפרת פטנט 7795, הנוגעת למשברים סולאריים או תריסים נעים. בעל הפטנט, המשיב, הגיש תביעה נגד המערערת, בטענה להפרה. עם זאת, המערערת העלתה את הגנת ההשתק, וטענה כי המשיב הסכים לייצור התריסים הנעים שלהם במשך מספר שנים. השאלה המרכזית בתיק היא האם התנהלות המשיב ושיהוי בעמידה על זכויותיו כנגד המערערת מונעים את תביעתו להפרת פטנט. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער. בית המשפט קבע כי אמנם שיהוי גרידא אינו שולל בהכרח מבעל דין את זכויותיו החוקיות, אך בשילוב עם גורמים אחרים, כגון מצגים או התנהגות המעידה על הסכמה, הוא רשאי לעשות כן. במקרה דנן, התנהגותם של המשיבים, לרבות השלמתם עם פעילות ייצור התריסים של המערערת ואי נקיטת פעולה קודם לכן, הביאו את המערערת להאמין כי הם מסכימים לשימוש בפטנט. התנהלות זו, קבע בית המשפט, שימשה הגנה לטענת ההפרה. בנוסף, בית המשפט הטיל ספק בתוקפו של פטנט 7795, וטען כי הוא נעדר "צעד המצאתי", אשר תומך עוד יותר בדחיית תביעת המשיב. השופט קיסטר, יחד עם ממלא מקום הנשיא זוסמן והשופט ח' כהן, הסכימו בהחלטה, תוך הדגשת השיהוי של המשיב והשיקולים הצודקים סביב הגנתו של המערער. משכך, התקבל הערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה, מה שהביא לדחיית תביעת המשיב. כמו כן חויב המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בשתי הערכאות, לרבות סך של 2,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.