דנג"צ 8115/05
פסק-דין עליון
תקציר
דעת הרוב בבג"ץ 7710/05, שניתנה על ידי השופטים ביניש, פרוקצ'יה וגרוניס, דחתה את העתירה נגד החלטת ממשלת ישראל מיום 6.6.04, שקבעה כי מבנים כמו בתי כנסת לא יישארו בדרך כלל בשטח המפונה בעקבות תכנית ההתנתקות. בית המשפט מצא כי אף שמדובר בסוגיה חשובה ורגישה, היא אינה סותרת פסיקות קודמות כלשהן ואינה מצדיקה דיון נוסף בנימוק של קשיחות או חידוש. לפיכך, נדחתה העתירה לדיון נוסף. השופט לוי, אליו הצטרפו השופטים ארבל ורובינשטיין, התנגד וטען כי יש לקבל את העתירה. הם סברו כי המקרה מעלה סוגיות רגישות הקשורות להריסת בתי כנסת, הראויות לבחינה נוספת בשל השלכותיהן ההלכתיות והלאומיות, במיוחד לאור המשמעות הבינלאומית והיהודית של הגנה על מקומות קדושים. בסופו של דבר, דעת הרוב התקבלה, ובית המשפט אישר את החלטת הממשלה, תוך הדגשת מורכבות הנושא ואמון בכך שהממשלה תנקוט בפעולות מעשיות והלכתיות מתאימות להעתקת בתי הכנסת והעברתם. צו המניעה הארעי שהוצא קודם לכן הוסר, ופסק הדין ניתן ב-9 באוגוסט 2005.
חקיקה מקושרת
דנג"צ 8115/05 ישי בר חן נ' ראש ממשלת ישראל, עליון (8.9.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.