פש"ר 2521-06-10

תקציר

הנאמן על נכסי חייב פושט רגל, מר אריה ביגלייזן (אריה ביגלייסן), הגיש בקשה לפירוק השיתוף בדירה השייכת לחייב, מר זאב ביגליזן (המשיב מס' 1), ושני אחיו, מר צבי ביגלייזן (המשיב מס' 2) ומר יצחק (איגנצי) ביגלייזן ז"ל. הדירה מנוהלת על ידי הקרן הקיימת לישראל (המשיבה מס' 3). הנאמן טען כי מכירת הדירה תאפשר פירעון חובות החייב לנושיו. המשיב מס' 1 התנגד לבקשה, בטענה שהיא תותיר אותו ללא קורת גג, והציע פתרונות חלופיים, לרבות מכירת הנכס כמאוכלס או חכירת חלקו של החייב. עוד טען כי לדירה יש חובות, וכי על הנאמן לגבות תחילה כספים מנכסיו האחרים של החייב. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב מס' 1 לא הביא ראיות מספיקות לחובות אלה וכי המשך החזקתו בדירה הפחית את ערכה ויצר חובות כספיים נוספים לחייב ולמשיב מס' 2. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המקרה אינו מחיל את פסק הדין הכובש, שכן מדובר בדירה שעברה בירושה, וזכותה של המשיבה מס' 1 להתגורר בה לא השתרעה מעבר לתקופה הסטטוטורית. בנוסף, הדירה הייתה בבעלות המשיבה 3 וחוק הגנת הדייר לא חל. בית המשפט פסק לטובת הנאמן, וקבע כי בית המשפט לפשיטת רגל לא יתערב בשיקול דעתו של הנאמן, מה גם שמימוש נכסיו האחרים של החייב מורכב יותר. עם זאת, הנאמן נדרש לבחון היטב את תביעות החוב בטרם ימשיך בפירוק. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ונמסר למשיבים על זכותם להגיש הצעות לרכישת הדירה במסגרת הליך הפירוק.