רע"א 8744/18

תקציר

מקרה זה נוגע לפרשנות המונח "שימוש ברכב מנועי" בחוק הפיצויים, בפרט לעניין פעולות הכניסה והירידה מרכב. החלטת בית המשפט נובעת מהצורך באחידות בהגדרות המשפטיות, שכן פסיקות קודמות הראו חוסר עקביות בשאלה מהו "שימוש" ברכב. במקרה זה, בית המשפט בחן האם פעולות כמו הכנסה או הוצאה של חפצים אישיים מהרכב נכללות תחת מונח זה. המקרה מדגיש אירוע ספציפי בו המשיב חנה בשדה תעופה, יצא מרכבו, התייצב בחוץ ולאחר מכן נפצע בעת שפתח את הדלת האחורית להוצאת המזוודות. בית המשפט קבע כי אין מדובר ב"ירידה" כהגדרתה בחוק, שכן שליפת הכבודה אינה חיונית מבחינה פיזית לפעולת היציאה מהרכב. פרשנות זו מתיישבת עם הלכת ינטל, מצמצמת את ההגדרה כך שתמנע תחולה רחבה מדי ומבטיחה כיסוי רק לפעולות אינטגרליות וחיוניות לשימוש ברכב. ניסיונו של המשיב לקשור בין הוצאת המזוודות לבין מטרת הנסיעה לא היה מספק, שכן הוא לא עמד בתנאי הצורך הפיזי להשלמת הירידה. כמו כן נבדקה ההבחנה בין הוצאת פריטים ממושב בטיחות לעומת תא מטען, תוך הדגשת השפעת המקרה על תרחישים דומים. בסופו של דבר, הפך בית המשפט את החלטות הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי האירוע אינו "תאונת דרכים" על פי החוק, ובכך התיישר עם כוונת חוק הפיצויים לאחר תיקון מס' 8 ושמר על גבולות הפיצוי שנקבעו לשימוש ברכב מנועי.