ת"א 9839-06-20

תקציר

בית המשפט קיבל את הבקשה לשחרור בערבות. בקשה זו מבוססת על תקנה 519 לסדרי הדין, המאפשרת לבית המשפט להורות לתובע להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבע. בעוד הכלל יוצר חזקה לפיה חברות חייבות לספק ערבות, ישנן נסיבות בהן בית המשפט עשוי לפטור אותן. למשל, אם החברה תוכיח שהיא מסוגלת לשלם את הוצאות הנתבע, או אם נסיבות המקרה אינן מצדיקות חיוב החברה בערבות. על בית המשפט לשקול גם את מצבה הכלכלי של החברה ואת סיכויי ההליך. במקרה זה, החברה לא סיפקה ראיות מספיקות למצבה הכספי כדי לוותר על הדרישה למתן ערבות. משכך, הורה בית המשפט לחברה, המכונה התובעת מס' 2, להעמיד ערבות בסך 10,000 ש"ח בתוך 30 יום. כך גם לגבי תובע מס' 1, שגם הוא לא ציין את כתובתו בתביעה, דרישה חשובה שעל בית המשפט לשקול בעת בחינת בקשות לשחרור בערבות. לפיכך, חויבה התובעת מס' 1 להעמיד ערבות בסך 3,500 ש"ח בתוך 30 יום. אם התובעים לא יפקידו את הערבות בתוך הזמן הנקוב, תביעתם תידחה.