ת"פ 287/98

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעתם של שלושה נאשמים בעבירת הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים. הנתבעת 1 הינה חברה המתמחה באחזקת רמזורים, הנתבעת 2 היא מנהלה ונתבעת 3 הינה איש עסקים אשר שימש כבורר בסכסוך בין הנתבעת 1 לבין חברה אחרת, מנורה. עניינו של תיק נסוב סביב הסכם בין הנתבעת 1 לבין מנורה, במסגרתו נמנעה הנתבעת 1 מלהשתתף במכרז לתחזוקת רמזורים בחיפה, והותירה את מנורה כמשתתפת היחידה והזוכה במכרז. בית המשפט מצא כי ההסכם מהווה חלוקת שוק ובעל השפעה זניחה על התחרות, שכן מנורה היא החברה היחידה שיכלה לעמוד בדרישות המכרז בשל השקעות קודמות במרכז בקרה. בית המשפט העליון ביטל את זיכוי פסק הדין מטעמים טכניים תוך קבלת הממצאים העובדתיים, מה שהוביל להחזרת התיק לגזר הדין. השיקול המרכזי בגזר הדין הוא ההשפעה המינימלית על התחרות, המיוחסת להשקעות קודמות של העירייה. הנאשמים 1 ו-2 נלחמו בעבר על התחרות והשקיעו משאבים בהגברת התחרות, הנוטה לטובתם. בנוסף, העבירות התרחשו לפני עשרות שנים, ולנאשמים אין עבר פלילי. בנסיבות אלה, בית המשפט מטיל על נאשמים 1 ו-2 עונשים צנועים, לרבות קנסות והתחייבות להימנע מהפרת חוק ההגבלים העסקיים. על נאשם 3, הבורר, נגזר עונש קל בשל תפקידו המוגבל ויושרו. פסק הדין בא לשקף את נסיבות המקרה הספציפיות ואינו סותר את עמדת בית המשפט העליון.