בש"א 6537/20

תקציר

אדם המכונה המערער הגיש בעבר ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתו מחמת התיישנות. לצד הערעור ביקשה המערערת גם פטור מתשלום אגרות והעמדת בטוחות, בנימוק של מצוקה כלכלית, אך זו נדחתה על ידי רשם בית המשפט. הרשם קיבל את הבקשה לוותר על אגרת בית המשפט, אך דרש להפקיד בטוחות, ובכך הפחית את הסכום ל-10,000 ₪ בשל מצבו הכלכלי של המערער. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי הרשם התעלם מהסיכויים הגבוהים שערעורו יתקבל. עם זאת, לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובהחלטת הרשם, לא מצאה ערכאת הערעור עילה להתערב. בית המשפט הדגיש כי שיקול דעתו של הרשם בעניינים אלה הוא רחב וכי לשונו האלימה והבלתי ראויה של המערער בערעורו עשויה להצדיק את דחייתו על הסף. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת לא חויבה בתשלום הוצאות כלשהן, למעט סכום הביטחונות המופחת.