רע"פ 8579/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על גזר דין פלילי. בעבר נגזרו על המבקש שני עונשי מאסר מותנים בגין עבירות פליליות שלא פורטו. בבואו לגזור את העונש בגין עבירה שלישית, הביא בית המשפט בחשבון עונש מותנה שני שהוטל על המבקש אך פקע עד לביצוע העבירה השלישית. המבקש טען כי היה מקום להפחית את העונש משהתברר כי המאסר המותנה השני אינו תקף עוד, וכן כי היה על בית המשפט לקיים דיון נוסף משהתבררה טעות זו. שופט ערכאת הערעור מסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא להפחית את העונש, שכן העונש הולם את העבירה, וכן קובע כי אין צורך בדיון נוסף. השופטת מציינת כי המבקש לא התנגד לתקופת המאסר "הבסיסית" שהוטלה, ואף לא לעונש המותנה הראשון, אלא התמקד בסוגיית המאסר המותנה השני. השופט מדגיש כי גזר דין מקביל במקרה זה אינו סביר, ולכן טענת המבקש כי העונש היה קל יותר אלמלא הטעות אינה משכנעת. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, אם כי השופט מורה לשירות בתי הסוהר לשקול את רצונו הכן של המבקש בשיקום ולהציע טיפולים מתאימים.