ת"פ 8342/05

תקציר

הנאשמים, ששדדו משתי נשים את תיקיהן, נמצאו אשמים בכל הסעיפים. האישום הראשון ייחס לנאשמים שוד של קשישה, גב' רזא גלרמן בת ה-95, שמשכה 2,000 שקל מבנק. הנאשמים עקבו אחרי גב' גלרמן והאיצו בה, כאשר הנאשם מס' 1 חוטף את תיקה. האישום השני ייחס לנאשמים שוד של קשישה אחרת, מריה רויטברג בת ה-73, שמשכה 7,000 שקל מבנק. הנאשמים עקבו אחרי גב' רויטברג והאיצו גם בה, כאשר הנאשם מס' 2 היכה אותה בראשה והנאשם מס' 1 גנב את תיקה וגרם לה ליפול ולשבור את ידה. כתוצאה מכך סבלה גב' רויטברג מחבלות מרובות ונזקקה לטיפול רפואי. עובדות האישום השלישי, שיוחסו לנאשם מס' 2 בלבד, הצביעו על כך שהפר צו חוקי בכך שיצא מביתו. להגנתם הודה הנאשם מס' 1 בגניבת תיקה של גב' גלרמן, אך טען כי לא נקט באלימות ויש להאשים אותו רק בגניבה. לגבי האישום השני הוא הודה אך טען כי לא היכה את גב' רויטברג. הנאשם מס' 2 הודה בתכנון השוד של גב' רויטברג יחד עם הנאשם מס' 1, אך הכחיש כי השתמש באלימות כלשהי כלפיה. הוא טען כי אין להאשים אותו בשוד או גניבה אלא כאביזר. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסאות הנאשמים לאירועים אינן אמינות וסותרות, בעוד שעדויות הקורבנות היו עקביות ואמינות. נקבע כי שני הנאשמים השתתפו בשני מעשי השוד והפעילו אלימות כלפי הקורבנות. בית המשפט קיבל גם את הראיות הרפואיות שהוצגו בנוגע להיקף פציעתה של גב' רויטברג. בסופו של דבר הורשעו הנאשמים הן בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והן בעבירה של חבלה חמורה. גם הנאשם מס' 2 הורשע בשלושה אישומים של הפרת הוראה כדין. השופט קבע כי מעשי השוד בוצעו במסגרת כנופיה, כהגדרתה בסעיף 402(ב) לחוק העונשין, וכי הנאשמים הפעילו אלימות כלפי גופם של הקורבנות, דבר המצדיק את הנסיבות המחמירות. השופט הדגיש את חומרת הגניבה מגופו של אדם ואת הסיכון המיידי לשלומם הפיזי והנפשי של הקורבנות. באשר לאישום הראשון, הרשיע השופט את הנאשמים בשוד לפי סעיף 402(א) מאחר שהקורבן לא היה מודע להימצאותו של שודד אחר, דבר השולל את יסוד הנסיבות המחמירות. גזר דינם של הנאשמים נגזר עוד באותו היום.