ע"א 2223/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם ביחס לפסק דין של ועדת הפיצויים בעניין הפקעת מקרקעין לצורך סלילת כביש 6 בישראל. הוועדה קבעה כי על חברת חוצה ישראל (המשיבה) לפצות את המערערת, חנה פולקה, בגין הקרקע שהפקיעו, ששטחה כ-49,000 מ"ר, כולל יתרת הקרקעות, בשיעור של 1,683,435 ₪. המערערת ערערה על פסק הדין וטענה כי על המשיב לפצות אותה גם בגין 18,000 מ"ר נוספים שהופקעו בעבר על ידי מחלקת עבודות ציבוריות. בתוך כך, טען המשיב כי יש להעריך את שווי הקרקע על פי ייעודה התכנוני, ולא כקרקע חקלאית בעלת פוטנציאל לשינוי ייעוד. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים. היא אישרה את החלטת הוועדה כי המשיב לא היה חייב בתשלום פיצויים בגין ההפקעה הקודמת, שכן שתי ההפקעות בוצעו על ידי גופים שונים, למטרות שונות ובמועדים שונים. בנוסף, בית המשפט לא מצא בסיס משפטי לתמוך בטענת המערערת והקביעה העובדתית כי הייתה מודעת להפקעה הקודמת ותמחרה אותה ברכישת הקרקע שללה כל הצדקה לפיצוי נוסף. באשר לערעור שכנגד, הסכים בית המשפט עם הערכת שווי הקרקע על ידי הוועדה, ולא מצא עילה להתערב בממצאיהם העובדתיים, שהתבססו על חוות דעת מומחים. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.