ע"מ 851/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על דחיית תביעה להפחתת דמי מזונות. המערער טען כי יש לקבל את בקשתו בשל אי ידיעתו את החוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענה זו אינה רלוונטית, שכן המערער היה מיוצג על ידי בא כוח לאורך כל הדרך. עוד נטען, כי מאחר שהמשיבים עברו את גיל 18, על הקובע בעניין מזונות להעדיף הפחתה בסכום. בית המשפט דחה טענה זו, והדגיש כי חובת תשלום המזונות נמשכת מעבר ליום הולדתו ה-18 של המקבל במקרים בהם המקבל אינו מסוגל לכלכל את עצמו – תנאי שלא היה שנוי במחלוקת במקרה זה. זאת ועוד, טענת אי הידיעה של המערער נתפסה כחוסר תום לב, שכן הוא היה מודע לחובה החוקית לשלם מזונות עד גיל 18 והמשיך לשלם למרות שידע על תלותם של המשיבים בכספים. עוד נקבע בפסק הדין כי מצבו הכלכלי הרעוע של המערער אינו מצדיק הפחתת דמי מזונות, במיוחד לאור העובדה שהוא הצהיר כי ביכולתו לשלם סכום נכבד לאמו של המשיב בפסק דין נפרד של בית הדין הכנסייתי. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות עורכי הדין של המשיבים.