ע"א 9211/09

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לשאלה האם החלטות קודמות בבג"ץ 2445/06 ביססו השתק שימנע מהמערערת להגיש תביעות בתביעה אזרחית נגד המשיבים. בית המשפט אישר כי ההחלטה הקודמת אכן מונעת מהמערערת להעלות טענות דומות בהקשר האזרחי, ובכך לדחות את הערעור. התקיימו תנאי הליבה להקמת השתק החברה: הזהות העובדתית והמשפטית של סוגיות החברה, התדיינות בין אותם צדדים, סיום התדיינות קודמת בהחלטות מפורשות או משתמעות של בית המשפט, ונחיצותן של החלטות אלה לצורכי שיפוט. טענות המערער בתביעה האזרחית שיקפו את טענותיו שנדחו בבג"ץ 2445/06, לרבות טענות לקנוניה והתנהלות בלתי תקינה של המשיבים. בית המשפט העליון קבע בעבר כי אין מקום לטענת הקנוניה, והמשיבים פעלו בזהירות ובמידתיות. לאור ממצאים אלה, כל ניסיון לשפר או להתדיין מחדש בטענות אלה בבית המשפט האזרחי נחשב בלתי ראוי. יתר על כן, בית המשפט ציין הבחנה בין תחומי הסבירות המינהלית ועוולת הרשלנות; אולם, כאן, מסקנותיו החיוביות של בית המשפט ביחס להתנהלות המשיבים שללו תביעות רשלנות פוטנציאליות בבית המשפט האזרחי. הנה כי כן, טענות המערערת ביחס לרשלנות ולטענות אחרות לא היו מספיקות ולא נתמכות לאור הממצאים החיוביים במקרה הקודם. משכך, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה האזרחית והורה למערערת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, תוך שהוא קובע כי ערעור זה לוקה בחסר.