ע"א 2595/04

תקציר

פסק הדין של השופטים דוחה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, למעט קביעה אחת - הכרה בחבר הנאמנים כדייר המוגן של הנכס. על פי סעיף 52 של צו המלך במועצה, בית הדין השרעי מחזיק בסמכות השיפוט הבלעדית על הקדשים מוסלמיים, כולל הניהול הפנימי של הנכסים. עם זאת, לבית המשפט האזרחי יש סמכות לדון במחלוקת הנוכחית בנוגע לזכות החזקה בנכסים. השופטים מסכימים כי הנכס המדובר הוא הקדש שהוקם על פי חוק השריעה בתקופת המנדט הבריטי, וחוק נכסי נפקדים חל עליו. הנכס הוקנה לאפוטרופוס לפי חוק זה, אך הוא לא שוחרר לחבר הנאמנים. לכן, בית הדין השרעי שומר לעצמו סמכות על ניהולו. עוד מסכימים השופטים כי החזקתו של חבר הנאמנים במשרדי המסגד נובעת ממינויו לנהל את כל נכסי הווקף המוסלמי בחיפה. מועצת המנהלים מחזיקה במשרדים מאז 1965 ללא התנגדות, ומשקיעה בשיפוצם ותחזוקתם. למרות שהנכס לא שוחרר לחבר הנאמנים, הם מוכרים כבעלי הקרקע על פי חוק המקרקעין משנת 1969, המעניק להם הגנה. השופטים מציינים כי בית הדין השרעי יכול לשנות מצב זה במידת הצורך, אך לא ניתן לקבוע אם החזקת המועצה חוקית, שכן שאלה זו לא נחקרה דיה. פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ומחייב את המערערת לשלם למשיב הראשון הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.