ה"פ 20243-09-18

תקציר

המבקשים ביקשו מבית המשפט סעד הצהרתי, אך השופט הפעיל את שיקול דעתו השיפוטי וסירב לבקשתם. החלטה זו התבססה על חוסר תקינות פרוצדורלית ומהותית מצד המבקשים, שלא ציינו פרטים מרכזיים בהצהרת הפתיחה שלהם ואף נקטו באמצעי "עזרה עצמית" בלתי חוקיים בכך שהחלו בבנייה על קרקע המיועדת לצורכי ציבור מבלי להודיע על כך למשיבים. השופטת קבעה כי ידיהם של המבקשים לא היו נקיות וכי לחוסר הניקיון המהותי שלהם היה משקל משמעותי. זאת ועוד, התשתית התכנונית הרלוונטית למחלוקת הייתה עדיין בשלב הגיבוש, ולכן ראוי לדחות את טענות המבקשים למועד מאוחר יותר, במיוחד כאשר מדובר בהפעלת שיקול דעת על ידי רשות מינהלית. המבקשים גם לא הצדיקו את בקשתם להפריש הערת אזהרה, והשופט קבע כי יש להותירה על כנה. למרות חוסר השפיות הפרוצדורלית של המבקשים, השופטת לא הטילה הוצאות גבוהות, אלא קבעה אותן על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך הדין של המשיבים ו-5,000 ₪ עבור הוצאותיהם, וכן 5,000 ₪ עבור הוצאות המשיב השלישי. למבקשים ניתנה זכות ערעור על ההחלטה, ופסק הדין ניתן בהיעדרם ביום 26.7.21.