המ"ש 11103-06-22

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להאריך את המועד למשפט על סמך שני דוחות על עבירות תנועה בתשלום, וקבע כי הדבר לא יגרום לעיוות דין. המבקשת טענה כי לא קיבלה את הדוחות, אך בית המשפט מצא טענה זו חסרת תוכן, מה גם שהיא שילמה את הדוחות מיד לאחר הוצאתם. יתר על כן, השיהוי של המבקשת בהגשת הבקשה – כמעט שנה לאחר תשלום הדו"ח הראשון – פעל לרעתה. בית המשפט הדגיש את עקרון סופיות הדיונים ואת הצורך לכבד מועדים פרוצדורליים, וקבע כי המבקשת לא הציגה סיבה מוצדקת להימנעותה מכך. השופטת לא השתכנעה כי נסיבותיו האישיות של המבקש גוברות על האינטרס הציבורי בקיום עשיית צדק במועד, ובהיעדר כל הסבר לשיהוי, פסקה נגד הבקשה. החלטה זו התקבלה ללא שימוע, שכן השופט סבר כי אין בה צורך בשל אופי הטיעונים שהוצגו.