עפ"ג 28510-02-13

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת להתפרעות בשנת 2007 בה היה מעורב המערער, במהלכה התהפכו ניידות סיור עירוניות. המערער הורשע בהתפרעות, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. הם נידונו ל-40 ימי מאסר, לצד מאסר על תנאי של חודשיים וקנס של 2,500 שקל. בערעור נטען כי העונש היה מופרז וכי קהילתו של המערער אינה מכירה במדינת ישראל, ואף אינה מכירה בסמכותו של בית המשפט. הערעור מבקש להפחית את עונש המאסר, תוך ציון עברו הפלילי הנקי של המערער, מעמדו כנשוי ואב לשבעה, וחלוף הזמן שחלף מאז האירוע. עם זאת, השופטים דחו את הערעור והסכימו עם גזר הדין המקורי. הם קבעו כי מעשיו של המערער היו חמורים ומשפילים, והוא לא הביע חרטה על מעשיו. גזר הדין משקף את חומרת העבירות שבוצעו, שכללו תקיפת שני שוטרים והשתתפות בהתפרעות. חלוף הזמן שחלף מאז האירוע לא נחשב להסתבכות נוספת עם החוק ונבע מהתנהלותו של המערער עצמו. עוד ציינו השופטים כי יחסו של המערער לבית המשפט ולרשויות אינו מצדיק הקלה בעונשו, וכי ניתן היה לרצות את עונש המאסר כעבודות שירות, אך הדבר לא התאפשר בשל חוסר שיתוף הפעולה של המערער. רק עיכוב הביצוע החלקי וימי המעצר תחת זימון ינוכו מגזר הדין.