LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 1098/98

החלטה עליון

📋
מספר הליך1098/98
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך20 בפברואר 1998
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםדוד שם טוב נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםי. קדמי

תקציר

תיק זה עוסק בערעור על ההחלטה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי, ובפרט בכל הנוגע לאישומים בהחזקת סמים. הניתוח המשפטי חושף מספר עקרונות וחידושים מרכזיים: 1. **סטנדרט ראיות לכאורה למעצר**: - בתי המשפט מאשרים מחדש כי הסף לשלילת ערבות הוא קיומן של "ראיות לכאורה" המצביעות על אשמה. - דו"חות המשטרה, למרות הסתירות והליקויים שצוינו, שומרים על משקל ראייתי מספיק כאשר הם מתווספים להבהרות, כדי לבסס סבירות סבירה להרשעה בשלב מוקדם זה. - בתי המשפט מדגישים כי התנגדויות הקשורות לאי התאמות מתאימות יותר לחקירה נגדית במהלך המשפט מאשר עילה לביטול ערבות. 2. **ערך ראייתי של דוחות משטרה ועדויות של עדי ראייה**: - עדות הראייה שצפתה במערער לוקח קופסה לבנה ומשליכה פריט נחשבת אמינה מספיק כדי לשמש בסיס ראייתי. - עדותו של הבלש על כך שהמערער זרק חפץ שממנו נתפסו סמים מאוחר יותר תומכת במסקנה של החזקה. - הימצאותם של סמים נוספים בקרבת מקום והפריט בקופסה הלבנה המכיל חותמות אל-אס-די מבססים את המקרה לכאורה. 3. **חידוש משפטי: אמצעים מותנים וחלופים למעצר**: - בית המשפט בוחן את האפשרות של חלופות מעצר, כגון גירוש או הגבלת תנועה, בהתאם לעקרונות המידתיות וההערכה האישית. - בית המשפט מדגיש כי עצם החזקת כמות גדולה של סמים - בחזקה שלא לשימוש אישי - אינה פוסלת אוטומטית חלופת מעצר. - גישה זו מסמנת הכרה באיזון הדק בין זכויות הפרט לאינטרסים חברתיים, תוך שימת דגש על הערכה של כל מקרה לגופו על פני מדיניות גורפת. 4. **הערכת סיכון ומעורבות סבירה בסחר**: - בית המשפט רואה בהתנהגותו של המערער - במיוחד החזקת כמויות המעידות על חלוקה - ראיה למעורבות בסחר. - הוא מדגיש את הסיכון האינהרנטי שאנשים העוסקים בהפצת סמים עלולים לעסוק שוב בפעילויות כאלה אם ישוחררו, מה שמצדיק מעצר בהיעדר סיבות משכנעות להיפך. - זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שניתן להצדיק מעצר לא רק על ידי הוכחת אשמה אלא גם על ידי הסיכון לפעילות פלילית מתמשכת, היבט מרכזי במשפט ההליך הפלילי. 5. **עקרונות משפטיים וחידושים בדיני מעצרים**: - ההחלטה מחזקת את העיקרון כי מעצר עד למשפט מוצדק כאשר ראיות מהימנות מצביעות על סבירות להרשעה וסיכון פוטנציאלי לביצוע עבירה חוזרת. - הוא מדגיש את החשיבות של איזון בין זכויות הפרט לביטחון חברתי, תוך ניצול שיקול הדעת של הרשות השופטת כדי לשקול אמצעים חלופיים. - המקרה מדגיש כי היעדר ראיות ספציפיות כגון תוצאות טביעות אצבע אינו מונע הסתמכות על עדויות עדי ראייה ודוחות משטרה בשלב קביעת הערבות. **תקציר**: מקרה זה מדגים את העקרונות המשפטיים החלים על מעצר לפני משפט, במיוחד את אמות המידה הראייתית ואת שיקול הדעת של הרשות השופטת בהערכת סיכונים מול זכויות הפרט. היא משלבת גישה חדשנית וספציפית למקרה לחלופות מעצר, ומכירה בכך שהחזקת כמויות גדולות של סמים, במיוחד עם השלכות סחר, בדרך כלל מצדיקה מעצר אלא אם כן מוצדק אחרת. **עיקרי החדשנות המשפטית**: - דגש על הערכה מפורטת של הספיקות הראייתית בשלב לכאורה. - הכרה בכך שחלופות מעצר, למרות שהן מוגבלות בדרך כלל במקרים של סחר בסמים, עשויות להישקל על בסיס כל מקרה לגופו. - יישום הערכת סיכונים בנוגע למעורבות חוזרת בפעילות פלילית, השפעה על החלטות מעצר, בהתאם לעקרונות מודרניים של מידתיות וזכויות אדם. ניתוח מקיף זה מדגיש את הנוף המשפטי המתפתח בדיני סדר הדין הפלילי ואת מסירותה של הרשות השופטת לאזן בין אינטרסים חברתיים לזכויות הפרט בשלב קדם המשפט.

בש"פ 1098/98 דוד שם טוב נ' מדינת ישראל, עליון (20.2.1998)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית