ת"א 30432-07-13

תקציר

התיק סובב סביב תביעה לפסק דין הצהרתי בנוגע לחלקת אדמה המכונה "אבו אלעבד" בכפר עראבה. התובעים, בעלי חלק בחלקה, ביקשו לאכוף הסכם מכר משנת 1964 שנערך לכאורה בין אביהם המנוח לבין גיסו המנוח. עם זאת, הנתבעים, קרובי משפחתו של המוכר המנוח, ערערו על קיומה של עסקת המכר ועל אמיתות ההסכם. לטענתם, התביעה נדחתה בשל התיישנות והיעדר ראיות. בית המשפט התייחס תחילה לטענות המקדמיות, ודחה את התביעה בנימוק שהסכם המכר הנטען נחתם בשנת 1960, שלוש שנים לפני תום הליכי הפשרה. כתוצאה מכך, התביעה, שהוגשה בשנת 2021, חרגה בהרבה מתקופת ההתיישנות בת 15 השנים לאכיפת חוזים הנוגעים למקרקעין לא מוסדרים. יתר על כן, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת החזקתם בקרקע המדוברת, ובפרט בשטח המכונה "הצאלח". בית המשפט מצא סתירות וסתירות בעדויות עדי התביעה, דבר המצביע על היעדר חזקה בלעדית ורציפה. בנוסף, השופטת הביעה ספק לגבי אמיתות הסכם המכר, וציינה את קיומם של סוגים שונים של דיו וסימני מחיקה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי החתימות על ההסכם היו ככל הנראה של הצדדים שנפטרו, ודחה את טענת הזיוף. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, ודחה את תביעת התובעים לפסק דין הצהרתי. צו המניעה הארעי שמנע מהתובעים להיכנס לקרקע הוסר, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.