ת"א 5534-09-10

תקציר

השופטת דחתה את תביעת לשון הרע שהגיש התובע, שהיה קצין הביטחון של מוסדות החינוך של המועצה האזורית מטה יהודה, נגד הנתבעים – חברת אבטחה ומנהל התפעול שלה. החברה סיפקה שירותי אבטחה למועצה. התובע טען כי הנתבעים השמיצו אותו בטענה כי בכוונתו לסכל את ביצוע ההסכם של החברה עם המועצה בשל סירוב החברה להעסיק את אחיינו. השופט קבע כי הפרסומים המדוברים - פרוטוקול ישיבה ומכתב מעורך הדין של החברה - אכן מהווים לשון הרע. עם זאת, לנתבעים קמה הגנת תום לב לפי סעיפים 15(2) ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע. מעמדו של התובע כעובד ציבור ואופי עבודתה של החברה עבור המועצה הביאו לכך שמדובר בעניין שיש בו עניין לציבור. זאת ועוד, הנאשמים האמינו באמת ובתמים לאמיתות הדברים, שהתבססו על מידע שמסר עובד בכיר ואמין. עוד ציינה השופטת כי המועצה לא חקרה כראוי את טענות הנתבע בדבר ניגוד עניינים והתנהגות בלתי הולמת של התובע. חזקת תום הלב לא הופרכה, ויש להגן על חופש הביטוי של הנתבעים. לפיכך, התביעה נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות.