בש"פ 8392/23

תקציר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המשיב על החלטת בית משפט השלום באילת לשחרר למעצר בית מבקש, המואשם בשורה של עבירות נהיגה. המבקש, בעל עבר משמעותי של הרשעות תעבורה ואי עמידה בעונשים קודמים, נצטווה במקור על ידי בית משפט השלום למעצר בית בשל תוכניות פיקוח אמינות. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, תוך שהוא מציין את עברו התעבורתי הקשה של המבקש כבסיס למעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים, תוך הדגשת הסכנה הנשקפת מהתעלמותו מאיסורי הנהיגה. המבקש ערער על החלטת בית המשפט המחוזי וטען כי היא סותרת תקדימים הנמנעים בדרך כלל ממעצר בגין עבירות תעבורה אלא בנסיבות חריגות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא את שיקוליו של בית המשפט המחוזי תקפים, במיוחד משום שרישיונו של המבקש פקע בשנת 1998 והוא לא נרתע מעונשים מתמשכים הכוללים עבודות שירות ומאסר על תנאי. הבקשה לערעור נוסף נדחתה, שכן היא לא העלתה סוגיה משפטית משמעותית ולא הצביעה על עיוות דין, בהתאם להנחיות המתירות ערעור שלישי רק בנסיבות משפטיות או ציבוריות חריגות. בית המשפט קבע כי בית המשפט המחוזי הפעיל כראוי את שיקול דעתו נוכח התעלמותו המתמשכת של המבקש מהוראות החוק.