ת"א 35587-03-15

תקציר

התובעת, אגודת צעירי חב"ד, תבעה את עזבונו של גומא אגייאר, בדרישה להכיר בו כבעלים החוקי של שתי דירות יקרות ערך המשקיפות על רחבת הכותל המערבי. הדירות נרשמו על שמו של גומא אגיאר, שנעלם בים בשנת 2012 והוכרז כמת בשנת 2015. התובע טען כי אגייאר התכוון להקים בדירות אלה מרכז מורשת לרבי מליובאוויטש ולתנועת חב"ד וכי ראיות חלופיות יכולות להוכיח זאת למרות היעדר מסמך כתוב. עם זאת, השופט פסק נגד התובע מכמה סיבות. ראשית, התובעת לא הצליחה להביא ראיות משכנעות לכוונתו של אגייאר להעביר את הבעלות בדירה לחב"ד. שנית, דרישת הכתב לעסקה כזו לא התקיימה, ולא מדובר במקרה חריג שבו בית המשפט יכול היה לאכוף הסכם בעל פה. שלישית, גם אם הכוונה וההסכם בעל פה היו קיימים, אגייאר חזר בו מהם בעודו בחיים, וגם מצבו הכלכלי אפשר לו לבטל את ההתחייבות. כמו כן, היתכנות הפרויקט הוטלה בספק בשל מגבלות תכנוניות, והדירות נכללו ברשימת הנכסים המתוכננים למכירה. השופטת הדגישה את הצורך בזהירות בתביעות נגד נתבע שנפטר וציינה כי התמהמהות התובע בהגשת התביעה עד לאחר מותו של אגייאר העלתה חשדות לגבי טענותיהם. עדי העיזבון, לרבות אלמנתו, אמו ועורך דינו של אגייאר, סיפקו ראיות מהימנות שסתרו את טענות התובע. כתוצאה מכך, דחתה השופטת את התביעה, והדגישה כי הפקעת הדירות תחזיק שלא כדין ברכושו של אחר ותדכא את היורשים, ובעיקר את האלמנות והיתומים. התובע חויב לשלם לנתבע 300,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ויתרת הוצאות המשפט תיקבע בהמשך.