ע"ע 44382-04-13

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את מרבית טענות המערערת, ומותיר על כנו את החלטת בית הדין האזורי למעט עניינים הנוגעים לגמול שעות נוספות ודמי חגים. באשר להפרשי שכר בגין עבודת לילה, המערערת, עובדת שעתית, אינה זכאית לתוספת שכר עבור משמרות לילה לפי חוק שעות עבודה. חוק זה קובע כי יום עבודה לילי מוגבל לשבע שעות, ואין הוראה סטטוטורית לתשלום לילה נוסף אלא אם כן נקבע בהסכמים אישיים או קיבוציים. כן תבעה המערערת פיצוי נוסף בגין עבודת לילה בלתי חוקית לפי סעיף 22(א) לחוק שעות עבודה, אשר נדחתה בשל היעדר תביעות ראשוניות. בכל הנוגע לגמול שעות נוספות, התקבל הערעור לתקן את הסכום הנתבע על ידי המערערת, תוך הפחתת התשלום החייב לסך של 753.4 ₪. בית המשפט לא מצא עילה לשינוי קביעות דמי ההבראה או החופשה השנתית שניתנו על ידי בית הדין האזורי, אף נוכח חילוקי הדעות של המערערת באשר לחישובים המבוססים על חוק חופשה שנתית. בית המשפט פירט את חישוב פדיון החופשה, והגיע למסקנה כי למערערת שולם בחסר 175 ₪ בלבד; עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק פיצוי יתר בסך 1,432 שקל, סכום שלא ערער עליו. מבחינת דמי חגים, בית המשפט הכיר בטעות בחישוב המשיב וחייב תשלום נוסף בסך 448 ₪ למערערת. בעניין הגמול הפנסיוני דחה בית המשפט את ערעורה של המערערת מאחר שהוקצו סכומים ראויים למרות טעויות תפעוליות. באשר לפיצויי פיטורים, תמך בית הדין בהחלטת בית הדין האזורי, בקובעו כי המערער לא הוכיח כי התפטרותו נבעה מאי תשלום זכויות; היעדרותו הממושכת קודם לכן הצביעה על חוסר עניין בהמשך העסקתו. תביעות בגין הפרשי שכר מינוריים נדחו בשל אי ספיקה פרוצדורלית. פיצויים בגין הלנת שכר לא נפסקו, ורוב התביעות הוגדרו כמיושנות. הוצאות המשפט שנפסקו נמצאו ראויות, בהתחשב בכך שרבות מטענות המערער היו חסרות בסיס. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה ברובו, למעט חריגים של התאמות שעות נוספות ודמי חגים, ולא נקבעו הוצאות.