בג"צ 334/63

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה להשבת שתי חלקות קרקע שהופקעו על ידי ממשלת ישראל לצרכי ציבור. העותרת, תושבת אנגליה בשם אסתר גלינוביץ' לבית פורטנוי, טענה כי לא נמסרה לה הודעה על ההפקעה, שהפכה אותה לבלתי חוקית, שכן היה צריך למסור לה הודעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור). בעוד שהעותרת טענה כי נודע לה על ההפקעה רק בשנת 1960, מצא בית המשפט כי היא לא נקטה פעולה מיידית, וכי עיכובה בהגשת העתירה עד סוף שנת 1963 גרם לשינוי משמעותי במצב, כאשר החלקות הפכו למרכזיות בעבודות הפיתוח של נמל הקישון. בית המשפט קבע כי במקרים כאלה, בהם חלה גישה מאוחרת ושינויים משמעותיים במצב, הוא לא ישמע טענות נגד חוקיות ההפקעה. משכך, ביטל בית המשפט את הצו המותנה המחייב את המשיבים לנמק מדוע לא יחזירו את החלקות לעותר ודחה את העתירה בשל השיהוי בהגשה. עוד צוין בפסק הדין כי קביעת הפיצויים המגיעים לעותר אינה בתחום סמכותו של בית המשפט.