בש"א 14226/07

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני, תוך ביטול הצו הקודם במעמד צד אחד. ההחלטה מבוססת על כמה סיבות. ראשית, הבקשה לסעד זמני נחשבת מאוחרת שכן הזכויות בדירה המדוברת נמכרו לצד שלישי לפני מספר חודשים, מה שהופך את צו המניעה ללא רלוונטי. שנית, השופטת טוענת כי הסכם הגירושין בין המשיבה לבעלה, אשר העביר את הזכויות בדירה, לא היה הסכם שנעשה למראית עין למרות טענות המבקשת. במקום זאת, נראה כי בני הזוג התכוונו להשיג את התוצאות המשפטיות של ההסכם, ולהפוך אותו לעסקה של ממש. בנוסף, מדגישה השופטת כי הדרך המשפטית הראויה לטיפול בהברחת נכסים היא באמצעות הליכי פשיטת רגל כמפורט בפקודת פשיטת הרגל, המעניקה גישה מאוזנת הן לחייבים והן לנושים. הימנעותה של המבקשת מהליכה בדרך זו שנקבעה, מחלישה עוד יותר את טענתה. לבסוף, השופטת מדגישה את השיהוי של המבקש בהגשת הבקשה לסעד זמני, שאירע לאחר שהזכויות בדירה כבר נמכרו, ובכך פגע בזכויותיו של רוכש הצד השלישי והפך את הסעד ההוגן לבלתי ראוי. כן נדרש המבקש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו התקבלה לאחר שמיעת טענות הצדדים, לרבות בעלה של המשיבה, והיא ממתינה לדיון בבקשה העיקרית, שנקבע לחודש נובמבר.