עת"מ 34579-01-14

תקציר

החלטת המשיב להעביר את העותר, "מסתנן" כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות, למתקן חולות ולהוציא נגדו צו עיכוב ביצוע, הייתה חוקית וסבירה ועל כן יש לדחות את העתירה המערערת על החלטה זו. זאת, משום שהמשיבה פעלה במסגרת הסמכות החוקית שהוענקה לה, וערכה לעותרת שימוע פרטני טרם קבלת החלטתה, כלומר לא נפל פגם מינהלי בהתנהלותה. זאת ועוד, בית המשפט לא יתערב בהפעלת שיקול הדעת של המשיב, שהיה סביר בנסיבות עניינו של העותר. בית המשפט לא ידון בחוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, שכן סוגיה זו נידונה בימים אלה בהליך תלוי ועומד אחר בבית המשפט העליון. גם טענות העותרת בדבר חוסר תום לב, אכיפה בררנית ואפליה נדחו, שכן אכיפתו החלקית וההדרגתית של החוק על ידי המדינה סבירה נוכח מספרם הרב של המסתננים בישראל (כ-50,000), והעותרת לא הביאה ראיות לאכיפה בררנית המבוססת על שיקולים זרים או על תכליות פסולות. על אף שניתן לעותר שימוע פרטני, בית המשפט מוצא כי ראוי לקיים דיון נוסף המאפשר ייצוג משפטי. עם זאת, ההחלטה לא תבוטל בנימוקים אלה. המשיב צפוי לבחון את האפשרות לזרז את הליך בחינת בקשת המקלט של העותר, התלויה ועומדת מזה כחצי שנה. כל צד יישא בעלויות שלו.