עת"א 15621-10-16

תקציר

בית המשפט דחה את עתירת המדינה לבטל את החלטת ועדת השחרורים להעניק שחרור מוקדם על תנאי לאדם המרצה עונש מאסר בגין שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות. תפקידו של בית המשפט היה לבחון האם החלטת ועדת השחרורים חרגה באופן משמעותי ממתחם הסבירות, דבר שלא מצאה במקרה זה. בעוד שלאסיר עבר מכביד, לרבות ביצוע עבירה חמורה זמן קצר לאחר שחרורו הקודם, בית המשפט הכיר בהתנהגותו החיובית של האסיר לאחרונה ובהתקדמות השיקום. ההחלטה לקחה בחשבון את הליכי הפיקוח ואת שילובו של האסיר בתכניות השיקום, וציינה כי דאגתה העיקרית של ועדת השחרורים היא סיכויי השיקום והפחתת הסכנות העתידיות. בית המשפט הדגיש כי אמת המידה לביקורת אינה האם הייתה מחליטה אחרת, אלא האם החלטת ועדת השחרורים הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני. משלא נמצאה כזו, נדחתה העתירה והתירה את שחרורו של האסיר בכפוף לתנאים שקבעה ועדת השחרורים. השחרור עוכב כדי לאפשר למדינה זמן לשקול את האפשרויות העומדות בפניה, עם אפשרות למועד שחרור מוקדם יותר אם המדינה תבחר שלא לערער.