עמ"ת 5636-06-24

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא בנוגע לתנאי הפיקוח האלקטרוני על אדם שנעצר באשמת אלימות במשפחה. המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בכך שהורה למשיבה על חלונות עבודה רחבים, דבר שהפך למעשה את הפיקוח האלקטרוני לחסר משמעות. השופטת הסכימה, תוך שהיא מצטטת פסיקה לפיה חלונות עבודה יינתנו רק במשורה ובנסיבות חריגות. השופט הדגיש את חומרת העבירות המיוחסות למשיב, שכללו ריבוי אירועי אלימות במשפחה כלפי אשתו לאורך תקופה ממושכת, תוך גרימת חבלה פיזית של ממש. השופט התחשב גם בהמלצות שירות המבחן, שלא תמכו בהרחבת חלונות העבודה בשל הסיכון המתמיד לאלימות והיעדר שינוי בהתנהגותו ובמסוכנותו של המשיב. זאת ועוד, השופט ציין כי המשיב ניסה שוב ושוב להקל בתנאי פיקוחו, דבר המצביע על חוסר הבנה של חומרת עבירותיו. בהתחשב בכך שחלונות העבודה הרחבים אינם מוצדקים על סמך העובדות ועלולים לסכן את המתלוננת, פסק השופט לטובת המערער וביטל את החלטת בית משפט קמא. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו פיקוח אלקטרוני הוא סוג של מעצר ויש להתייחס אליו באותה רצינות, תוך מתן עדיפות לבטיחות הקורבן.