ת"א 15663-09-13

תקציר

התיק סובב סביב תביעת לשון הרע שהגיש התובע, עו"ד נתן לוי, נגד הנתבעים; עיתון הארץ, הכתב מר חיים לוינסון והעורך מר בן אלוף. ההשמצה נובעת מכתבה שפורסמה ב"הארץ" במלאת 16 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, תחת הכותרת "בוכים על שמפניה שנשפכה". המאמר דן בפעילותם הפוליטית של פעילי הימין ובתפקידו של סוכן השב"כ אבישי רביב בקרבם. שמו ותמונתו של לוי הופיעו בכתבה לצד זו של רביב, מה שהוביל אותו להגיש תביעה בסך 250 אלף שקל בגין לשון הרע. התובע טען כי הכתבה הציגה אותו כסוכן שב"כ וכמשתף פעולה עם רביב, ובכך פגעה בשמו הטוב, בפרנסתו ובמעמדו החברתי. הנתבעים טענו כי הכתבה התמקדה ברביב והזכירה את התובע באופן שולי בלבד. בנוסף, הם טענו כי פעילותו של לוי בארגון היהודי הלוחם (EIL), שהוא היה סגן העומד בראשו, עולה כדי פעולה כסוכן שב"כ, במודע או שלא במודע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי קורא סביר של הכתבה יכול לפרש אותה כמשתמעת מכך שמר לוי היה סוכן שב"כ. פרשנותו האובייקטיבית של הפרסום, ובפרט הכיתוב הנלווה לתצלום, לא הבחינו בין רביב לבין פעילותו של התובע. ההקשר של הכתבה, לרבות הצגתה השלילית של רביב, תרם אף הוא לרושם כי התובע הוא סוכן ששיתף עמו פעולה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי התובע פעל שלא ביודעין כסוכן שב"כ, והדגיש כי אי ידיעת תפקידו של אדם כסוכן אינה הופכת אותו לפחות נתבע. השופטת הסכימה כי הכתבה גרמה נזק למעמדו העסקי והחברתי של התובעת, אך מאחר שהיקף הנזק לא הוכח דיה, נפסק פיצוי בסך 20,000 ₪, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. יתר על כן, הנתבעים נדרשו לפרסם התנצלות באותו עמוד של הכתבה המקורית, תוך הכרה בהיעדר ראיות לכך שמר לוי היה סוכן שב"כ. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויש להעבירו אליהם בדואר רשום.