בר"ע 55707-11-17

תקציר

בית המשפט החליט כי לא ניתן להתיר את התיקון לכתב התביעה, שכן הוא ייוחס לעילת תביעה אחרת, שכבר התיישנה עקב חלוף תקופת ההתיישנות. השיקול המרכזי בקבלת פסק דין זה הוא ההבחנה שנעשתה בסדר הדין האזרחי הישראלי בין סוגים שונים של התיישנות, כלומר פרוצדורלית ומהותית. מאחר שחקיקת חוק ההתיישנות הפרוצדורלי רק שוללת את הזכות לפעול ולא את הזכות לגופה, לא ניתן להתיר תיקון לכתב התביעה החורג מתחומה של עילת התביעה המקורית רק משום שתקופת ההתיישנות הפרוצדורלית חלפה. במקרה דנן, התיקון המבוקש על ידי התובעת מתייחס לעילת תביעה שונה מזו שנקבעה בתביעה המקורית, שכן היא מסתמכת על מקור נורמטיבי שונה בעל תנאי זכאות שונים. לפיכך, התיקון נדחה, והטענה המקורית עומדת כפי שהיא. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של הצדדים, ושני הצדדים יקבלו הודעה על פסק הדין בכתב.