בג"צ 152/71
צו עליון
תקציר
בג"ץ דחה את עתירת ההורים לרשום את ילדיהם לבית ספר פרטי, שכן חוק חינוך ממלכתי מעניק להורים חופש לבחור את בית הספר של ילדיהם רק בעת רישומם לראשונה. מכאן ואילך, העברה לבית ספר אחר יכולה להיעשות רק על פי תקנות החינוך הממלכתי (העברה). התקנות, בתורן, מסמיכות את הרשויות לאשר או לדחות בקשות העברה. בית המשפט קבע כי הרפורמה בחינוך, שמטרתה הקמת חטיבות ביניים, היא רעיון חינוכי הקשור למטרות תקנות המעבר, המצדיק את השימוש בתקנות אלה להשגת הרפורמה. לפיכך, החלטת הרשויות לדחות את בקשת המעבר של ההורים על בסיס צרכי הרפורמה הייתה חוקית. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי זכויות ההורים בנוגע לחינוך ילדיהם אינן מוחלטות וניתן להגבילן מטעמים חברתיים וחינוכיים. המדיניות שעמדה מאחורי הרפורמה בחינוך, השואפת להעלות את רמת החינוך ולקדם שילוב חברתי, נמצאה כבסיס לגיטימי לסירוב לבקשות ההעברה. פסק הדין מדגיש גם את חשיבות יישומה המוצלח של הרפורמה לטובת הציבור, ובפרט לקידום שוויון חברתי. בית המשפט קבע כי גם כאשר לרשויות יש מדיניות כללית, עדיין עליהן לבחון בקשות פרטניות, ולוודא שלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהמדיניות. עם זאת, נוכח מטרות הרפורמה, תמך בית המשפט בסירוב הרשויות לאשר את ההעברות במקרה זה.
חקיקה מקושרת
בג"צ 152/71 מרדכי קרמר, ו-4 אח' נ' עירית ירושלים, יואל שיפטן, משרד החינוך והתרבות, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק [27.4.71, 13.5.71, 16.5.71, 3.6.71], עליון (3.6.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.