ע"א 136/50

תקציר

זהו פסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 1954 בנוגע לסכסוך קרקעות משנות העשרים. עניינה של התביעה בערעור על פסק דין שדחה את תביעת המערערים לחלקת אדמה בבני ברק או לחילופין לפיצוי כספי. יורשיו של המנוח אהרון בצלאל זיברט, שרכש את הקרקע אך נפטר מבלי להשלים את העסקה, טענו כי העברת הקרקע לצד שלישי הייתה במרמה וביקשו לרשום את הקרקע על שמם או לקבל פיצויים. פסק הדין דן בהרחבה בעקרונות ההון העצמי הנוגעים לחוזי מקרקעין, תוך הדגשה כי חוזה מכר מקרקעין משפיע על שינוי זכויות עוד בטרם נרשמו באופן רשמי. היא גם מדגישה את שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להורות על ביצוע ספציפי של חוזה, ואת המגבלות על כך, לרבות חלוף הזמן והסתפקות בפיצוי כספי. כמו כן, פסק הדין מסביר את תפקידו של המפרק בפירוק אגודה שיתופית ואת זכויות הנושים בהליך זה, תוך שימת דגש על "הפיקוח הבלעדי" של הרשם במקרים אלה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כלומר פסק הדין המקורי עמד בעינו, והמערערים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים.