עב"י 28224-11-21

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי, שהרשיע את המערערת בארבעה אישומים של הטרדה מינית, מעשים מגונים והתנהגות בלתי הולמת כלפי כפופות לו, נדחה. בית המשפט מקבל את עמדת המשיב כי אין זה מנהגו של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, והמקרה הנוכחי אינו נופל בגדרם של מקרים חריגים אלה. בית המשפט בחן בקפידה את עדויות המתלוננים ומצא אותן אמינות, ואין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט קמא בעניין זה. בית המשפט גם הגיב באופן סביר להעלמת עדויות המתלוננות ולהיעדר תלונות מיידיות, תוך הכרה בקשיים הניצבים בפני נפגעי עבירות מין בהתייצבותם. בנוסף, בית המשפט שקל את ההיגיון הפנימי של גרסאות המתלוננות ומצא אותן קוהרנטיות ועקביות, למרות הבדלים קלים בפרטים. הערכתו של בית המשפט את העדויות והעדפתו את גרסאות המתלוננים על פני הכחשותיו של המערער היו מבוססות. בית המשפט התייחס בכדין גם לכשלי החקירה הנטענים על ידי המערער והגיע למסקנה כי אין בהם כדי להשפיע על הראיות המספיקות להוכחת אשמתו מעבר לספק סביר. כמו כן, אמצעי המשמעת שהטיל בית הדין ראויים ובתחום מומחיותו, ובית הדין לא יתערב בהם.