ערר 2020-07-68

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת ועדת הערר לדחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערר** **הקדמה ופסיקת החלטה:** ההחלטה המובאת בוחנת בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת ועדה מקומית למתן היתר. יו"ר ועדת הערר, עו"ד שרית אריאלי בן שמחון, החליטה לדחות את הבקשה. **עקרונות משפטיים וחידושים מההחלטה:** 1. **סמכות הארכת מועד:** * **העיקרון:** סעיף 152 לחוק התכנון והבניה קובע מועד של 30 יום להגשת ערר על החלטת ועדה מקומית. עם זאת, הפסיקה הכירה בסמכות יו"ר ועדת הערר המחוזית להאריך מועדים אלה. * **החידוש (ההחלה על ועדות רישוי):** הפסיקה, ובפרט כפי שצוטט בעניין אגא וכט (בר"מ 2340/02), הרחיבה את ההלכה שנקבעה במקור לגבי הארכת מועד להגשת ערר על החלטת שמאי מכריע (בוועדת ערר לפיצויים והיטלי השבחה), והחילה את אותם המבחנים גם על ועדות ערר לענייני רישוי. הדבר מהווה הרחבה של תחולת העקרונות המשפטיים. 2. **מבחנים להארכת מועד:** * **מבחן מקל לעומת "טעמים מיוחדים שירשמו":** בעניין אגא וכט נקבע כי אין צורך ב"טעמים מיוחדים שירשמו" להארכת מועד, אלא מבחן מקל יותר. * **השתכנעות בצורך:** על יושב ראש ועדת הערר להשתכנע כי קיימת "סיבה סבירה" להגשת הערר באיחור, או "טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הערר למרות האיחור". * **איזון אינטרסים:** יושב ראש הוועדה נדרש לשקול את טעמי המבקש מול האינטרס של הצד השני ושל הציבור בכללותו בסופיות הדיון. * **טעם סביר ובעל משקל משמעותי:** לא כל טעם יספיק; יש צורך בטעם סביר ובעל משקל משמעותי, שיצדיק סטייה מהמועדים הקבועים בחוק. * **מבחנים יישומיים:** הפסיקה קבעה כי יש לבחון את מידת האיחור, טעמי האיחור, מידת הסתמכות הצדדים, שינוי מצב בשטח ונסיבות נוספות. (כפי שהודגם בעת"מ 2497-05-17). 3. **חשיבות סדרי הדין וסופיות הדיון:** * **תכלית כפולה:** ההחלטה מדגישה שסדרי הדין אינם רק "מיטת סדום" המיועדת לסיוע בבירור המחלוקת, אלא יש להם תכליות נוספות, חשובות לא פחות, וביניהן קביעת מסגרת זמנים לסופיות הדיון. * **זהירות בסטייה:** אף שהפסיקה מאפשרת סטייה מכללי הפרוצדורה לשם עשיית צדק (כפי שהודגם בע"א 189/66 וש"א 2399/11), יש לנקוט משנה זהירות. שינוי כללי המשחק המשפטי תדיר עלול להרחיק את משפט הצדק. יש לאזן בין שיקולים נוגדים, ולא להיעתר לבקשות להארכת מועדים "כדבר שבשגרה", שכן הדבר משנה למעשה את המועד הקבוע בחוק. 4. **יישום המבחנים בענייננו:** * **שיהוי אובייקטיבי ניכר:** הוגשה בקשה להארכת מועד לאחר 11.5 חודשים ממועד ההמצאה, וכ-10.5 חודשים לאחר חלוף המועד להגשת ערר. זהו שיהוי ניכר, לא ב"ימים בודדים". * **שיהוי סובייקטיבי - העדר טעם סביר:** לא נמצא טעם סביר ובעל משקל לאיחור. טענת המבקש להיעדר ידיעה או קבלת ידיעה מאוחרת נדחתה, לאור המצאה כדין בדוא"ל, המתועדת במערכות הוועדה המקומית, בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות התכנון והבניה (משלוח הודעות והחלטות בדרך מקוונת), התשע"ז-2016. * **העדר פירוט ונימוקים:** כתב הבקשה אינו מפרט טעמים המצדיקים הארכת מועד, אלא מעלה טיעונים כלליים נגד ההחלטה עצמה, ללא פירוט פגם או תימוכין משפטיים. האחריות לשיהוי מוטלת על המבקש. 5. **סיכויי הערר קלושים:** * **בחינה לגופו של עניין (לפנים משורת הדין):** בנוסף לסוגיית השיהוי, נבחנו סיכויי הערר לגופו, ונמצאו קלושים. * **בסיס ההחלטה:** החלטת הוועדה המקומית התבססה על חוות דעת משפטית שקבעה כי המבקש אינו עומד בתנאי סף. * **אי עמידה בתנאי סף:** נכון לתאריך ההחלטה, המבקש לא הציג אישור מס רכוש כנדרש בתקנה 36(ו)(4) לתקנות הרישוי, ולא הציג ייפויי כוח ומסמכי הרשאה כדין. אישורי מס רכישה אינם תחליף. * **אי השלמת מסמכים:** הוועדה המקומית העמידה למבקש 120 ימים להשלמת מסמכים אלו (עד 02.12.2024), אך המבקש לא השלים אותם. העובדה שגם בחלוף למעלה משנה מההחלטה, המסמכים לא הוצגו, מלמדת כי סביר להניח שהם אינם בנמצא. * **השלכות:** גם אם תינתן ארכה, הדבר לא ישנה את העובדה שהערר חסר סיכוי של ממש בשל אי קיום תנאי הסף. **סוף דבר:** * הבקשה להארכת מועד נדחתה בשל שיהוי ניכר, העדר טעם סביר לאיחור, והעובדה שסיכויי הערר לגופו קלושים. * המבקש הופנה לפנות לאפיקים המתאימים להסדרת התנאים הנדרשים בתקנות. * לא נפסקו הוצאות. **חידוש או דגש משפטי בהחלטה:** ההחלטה ממחישה את היישום המחמיר של עקרון סופיות הדיון, גם כאשר מדובר בהליכים בפני ועדות ערר. היא מדגישה את הצורך בהוכחת סיבה סבירה ובעלת משקל משמעותי לאיחור, ולא די בטענות כלליות. בנוסף, ההחלטה מדגימה כיצד בתי המשפט (ובמקרה זה, יושב ראש ועדת הערר) יבחנו את סיכויי הערר לגופו כחלק מבחינת הבקשה להארכת מועד, וכי אי עמידה בתנאי סף מהותיים, כפי שהם מוגדרים בתקנות, עלולה להביא לדחיית הבקשה, גם אם סוגיית השיהוי הייתה פחות חמורה. ההחלטה גם מחזקת את מעמדה של המצאה באמצעות דוא"ל כדין, בהתאם לתקנות הרלוונטיות.