ע"א 1804-12-23

תקציר

השופט בחן בקפידה את כל הראיות והטיעונים שהוצגו בערעור והחליט לדחות אותו. ההחלטה מתבססת על פסק דינו המפורט והמנומק היטב של בית משפט קמא, אשר קבע קביעות עובדתיות ברורות וממצאי מהימנות לטובת המשיב. השופט מדגיש כי ערכאת הערעור מתערבת בהכרעות עובדתיות ומהימנות של בית משפט קמא רק במקרים חריגים, ואין זה אחד מהם. טענות המערער בדבר זיוף ומרמה נדחו, שכן בית משפט קמא לא מצא כל הצדקה לטענות אלה והשופט מסכים עם ממצאים אלה. השופט מסכים אף הוא עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של העדים, ומוצא את עדותם תומכת בגרסתו של המשיב לאירועים. זאת ועוד, טענת המערער כי המשיב לא גילה ראיות מסוימות במהלך הליך הגילוי – בדיקות נוספות – אינה סיבה מספקת להתערבותה של ערכאת הערעור, במיוחד נוכח העובדה שטיב המסמכים ונטל ההוכחה מוטל על המערער. השופט מגיע למסקנה כי הערעור חסר שחר ומורה על דחייתו. המערערת תישא בהוצאות ההגנה של המשיב, אשר ינוכו מערבות הפיקדון.