עע"מ 852/23

תקציר

בדיון האחרון הבהיר בית המשפט לצדדים המעורבים כי פסק דינו הראשוני של בית משפט קמא אינו בר קיימא. בית המשפט ציין כי על פי החוק, ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מספר משיבים אם התביעה מבוססת על שאלות עובדתיות או משפטיות משותפות. הדבר נתמך בתקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, החלה מכוח תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. לעתים קרובות יעיל להגיש פעולות כאלה באופן קולקטיבי כדי להימנע מהחלטות סותרות. בית המשפט לא מצא טעם מוצדק למחיקת המשיבים 2 עד 4 מהבקשה המקורית על ידי בית משפט קמא על בסיס העובדה שהטענות נכרכו יחד על ידי המבקשים, על אף סוגיות שיפוטיות. סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מאפשר להעביר הליכים לבית משפט אחר אם תובענה ייצוגית קשורה או בקשה לאישור כבר תלויה ועומדת שם, ומדגיש את חשיבות תיאום ההליכים הייצוגיים הקשורים. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את האפשרות לרכז תחילה תביעות נגד נתבעים מרובים לפי כלל 26. נוכח הבהרת בית המשפט, הסכימו הצדדים לערעור, וכתוצאה מכך בוטלה החלטת בית משפט קמא. לפיכך, יימשכו ההליכים עם כל המערערים כנגד כל המשיבים, מבלי שבית המשפט יביע כל עמדה לגופו של עניין. המשיבים נדרשים להגיש את תגובותיהם לבקשת האישור עד ליום 5.5.2024, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. הדיון בערעור הסתיים ללא הוצאות שנפסקו, והפרטים סוכמו סופית ביום 5.2.2024.