ה"פ 19469-08-16

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות. המשיב טען כי התביעה מבוססת על הסכמים משנות התשעים, והמבקש היה מודע לעילת התביעה שנים לפני פסק דין בתביעה נפרדת בשנת 2011. המבקש טען כי יש לספור את התביעה ממועד מתן פסק הדין, אך בית המשפט מצא כי אחיו של המבקש (שהעביר את המניות למבקש) ידע את עובדות עילת התביעה כבר בשנת 2008, על סמך המסמכים שהוצגו בבית המשפט במסגרת התביעה הנפרדת. עוד קבע בית המשפט כי התביעה נעדרת שחר, שכן לא מדובר בתביעה תחרותית ולמבקש אין מעמד; הסעד המבוקש לא היה בר ביצוע משום שהוא דרש צד שלישי, מינהל מקרקעי ישראל, ולא הייתה בהירות לגבי עלות החלקות המדוברות וזיהוין; ומנהל מינהל מקרקעי ישראל לא צורף כמפלגה. לפיכך, התביעה נדחתה על הסף, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.