ע"פ 9238/17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. זאת, משום שככלל, אין זכות ערעור המצדיקה עיכוב ביצוע גזר דין בעקבות הרשעה. כל עיכוב בביצוע גזר הדין, במיוחד למאסר ממושך, יינתן רק במשורה ומטעמים מיוחדים, לאחר שקילה מדוקדקת של כל השיקולים הרלוונטיים. הנטל להוכיח כי האינטרס הציבורי בביצוע גזר הדין לאלתר גובר על האינטרס של הנידון מוטל על האחרון. במקרה זה הורשע המערער בעבירות חמורות, וסיכוייו להצליח בערעורו על ההרשעה על יסוד ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא נמוכים. יתר על כן, עונש המאסר שהוטל עליו היה קצר יחסית - חמש שנים וחצי. לפיכך, טענתו כי דחיית הבקשה תהפוך את ערעורו לחסר משמעות אינה מבוססת. החלטות קודמות של בית המשפט המעכבות את ביצוע גזרי הדין במקרים אחרים אינן מצדיקות תוצאה שונה במקרה זה, שכן יש לבחון כל אחת מהן לגופה. לפיכך, החליט בית המשפט כי האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של עונשו של המערער גובר על האינטרס שלו לעכב את מאסרו, ובקשתו נדחית. על המערער להתייצב למעצרו במקום ובשעה שצוינו.