עש"א 19110-02-16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך על שימוש ברכוש משותף בבית משותף בין מספר בעלי דירות. לאחר ששקלו את הטענות ובחנו את ההלכות הרלוונטיות, הגיעו השופטים למסקנה כי יש לקבל את הערעור. הם הפנו לתקדימים משפטיים ולעבודות מלומדות כדי לתמוך בפרשנותם לחוק. על פי פסק הדין, נדרשת הסכמה מפורשת של רוב מיוחד של בעלי הדירות כדי לאפשר שימוש בלעדי בכל חלק מהרכוש המשותף. במקרה זה נמצא כי לא הייתה הסכמה מפורשת כזו לשימוש בלעדי בגינה ובחצר על ידי משפחות וקנין ודאוס. לפיכך קבעו השופטים כי יש להפסיק את השימוש הייחודי בנכס המשותף, ולאפשר לכל בעלי הדירות לעשות בו שימוש רגיל וסביר. עם זאת, ההחלטה בדבר הריסת קירות מסוימים התוחמים את החזית האחורית של הבית המשותף הוחזרה לכבוד המפקח לבדיקה נוספת. עוד הסכימו השופטים כי יש להוציא מטלטלין מהרכוש המשותף. בפסק הדין הודגש כי היעדר התנגדות או הסכמה מכללא אינו מספיק, ועל המשיבים מוטל הנטל להוכיח כי השיגו את ההסכמות החיוביות הנדרשות. השופטים הדגישו את חשיבות הציות לחוק על מנת לשמור על אופיו המורכב והעדין של הבית המשותף, והורו על החזר הוצאות מסוימות הקשורות לערעור.