ב"ל 26779-07-18

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעה שהגיש תובע בטענה ללקות ראייה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים במהלך העסקתו. היסטוריית העבודה של התובע כוללת תפקידים בחברת בנייה מתועשת, כמתקין אלומיניום ולאחר מכן כריפוד מטוסים בתעשייה האווירית. הדיון התמקד בקשיים הראייתיים בהוכחת מיקרוטראומה מחשיפה לחומרים מזיקים, בהכרה באתגרי הגישה למידע ובחלוף הזמן. השופטים התייחסו לפסיקות קודמות, והדגישו גישה גמישה כלפי מינוי מומחים רפואיים במקרים כאלה. הם הדגישו כי תשתית עובדתית רעועה לבדה אינה מספיקה למינוי מומחה, אך הכירו בכך שחשיפה משמעותית לחומרים שעלולים להיות מזיקים תצדיק צעד זה. באשר לעבודתו של התובע ב'בנייה מתועשת', בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענותיו, ודחה אותן בשל היעדר ראיות מאששות וחוסר ההיגיון בטענותיו. מנגד, קיבל בית המשפט את גרסתו של התובע על עבודתו כמתקין אלומיניום בין השנים 1981-2006, ומצא אותה עולה בקנה אחד עם דו"ח תקופות העיסוק וחקירתו הנגדית. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת החשיפה לניקל ומנגן, שכן היא לא נתמכה בראיות ולא הייתה נחוצה לתפקידו. באשר להעסקתו בתעשייה האווירית, הסתמך בית הדין על שאלון של המעסיק לצורך קביעת החומרים אליהם נחשף התובע, לרבות אבק, דבקים ודטרגנטים. בית המשפט קיבל גם את דברי התובע על היקף עבודתו, השימוש במסכת בד פשוטה והרגלי העישון שלו. בהגיעו למסקנה כי יש לשמור על זכויותיו של התובע, החליט בית הדין למנות מומחה תעסוקתי שיקבע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין לקות הראייה שלו. החלטה זו התבססה על התשתית העובדתית שנקבעה, לרבות היסטוריית העבודה של התובע, חשיפתו לחומרים וגורמים אישיים, במטרה לצמצם את דחיית התביעות בשל היעדר ראיות מספיקות. השופטים הדגישו את הצורך בגישה מידתית והזהירו מפני הסתמכות על עדות התובע בלבד בשל חובת ההנמקה המוגברת הנדרשת בנסיבות אלה. החלטה נפרדת על מינוי המומחה תינתן בהמשך.