ת"א 62-05-19

תקציר

המחלוקת היא על השימוש בחניות בחלקת אדמה בבעלות משותפת של שתי משפחות שכנות בכפר סבא. התובעים, אברהם ותמר צ'צ'קס, שבבעלותם כ-381 מ"ר מהקרקע, תבעו לפרק את השותפות במקרקעין עם הנתבעים, אייל זהבי ואריקה דולב, שבבעלותם כ-282 מ"ר, בשל מחלוקת על הסדרי חניה. הבעלים המקוריים של שני חלקי הקרקע, שאול שקולניק וקרול סנדו שפירא, סיכמו כי שקולניק יבנה על הקרקע שני בתים, כאשר כל אחד מהבעלים יקבל מקום חניה ייעודי אחד. עם זאת, במהלך השנים נעשה הסדר לא רשמי לפיו שפירא השתמש בשני המקומות המיועדים לכך בחזית הנכס, בעוד הצ'צ'קים החנו את רכביהם בתוך החלקה ובמעבר בין הבתים. הצ'צ'קים טענו כי הסדר זה, שאומץ גם על ידי הבעלים הקודמים של בית הנתבעים, שינה את זכויות הקניין במקרקעין ויש להתחשב בו בעת פירוק השיתוף. הנתבעים, שרכשו את ביתם משפירא בשנת 2014, הכחישו את קיומו של הסכם רשמי או בלתי רשמי כלשהו וטענו כי התובעים מנסים להרחיב במרמה את זכויותיהם הקנייניות על חשבון הנתבעים. עוד הדגישו כי מעולם לא נחתם ולא נרשם הסכם שיתוף - שיכול היה להבהיר את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. בית המשפט מינה שמאי ושמאי מקרקעין, מר יצחק אברבוך, כמומחה למתן חוות דעת בנושא. מר אברבוך המליץ לשמר את הסדר החניה הוותיק ולהקצות לתובעים חניה בחלק הדרומי-מזרחי של הקרקע, תוך חלוקת החצר המקורה בין שני הבתים. הצעת המומחה נועדה לשמור על זכויות הקניין הרשומות של כל צד, למזער את החיכוכים בין השכנים ולשמור על ערך הקרקע. לאחר ששקל את הראיות ואת חוות דעתו של המומחה, פסק בית המשפט לטובת התובעים וקיבל את תביעתם לפירוק השותפות. בית המשפט הורה על פירוק השותפות באמצעות רישום בית משותף, בהתאם למתווה שהציע המומחה, מר אברבוך. החלטה זו התבססה על הקביעה כי הסדר החניה, אף שאינו רשמי, קיים שנים רבות ואינו שנוי במחלוקת. בית המשפט ציין גם את הסבריו המשכנעים של המומחה מדוע הצעות שני הצדדים אינן מעשיות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, והוצאות רישום הבית המשותף ושכר טרחת המומחה יתחלקו שווה בשווה בין התובעים לנתבעים. בית המשפט הכיר ביחסי השכנות המתוחים ועודד את שני הצדדים לשתף פעולה כדי ליישם את פסק הדין ולרשום את הבית המשותף בתוך פרק הזמן הנתון כדי למנוע סכסוך נוסף.